האם רואי חשבון צריכים אסטרטגיה?

במקום להיכנס לדיון פילוסופי על מה זה אסטרטגיה (נשאיר את זה לפעם אחרת), נניח לצורך העניין שאתם יודעים באופן אינטואיטיבי למה הכוונה – יש לכם תמונה בראש של המקום אליו אתם רוצים להגיע ואיזשהו רעיון כללי, תכנית, איך אתם תגיעו לשם. התמונה שיש לכם בראש זה היעד, והתכנית איך להגיע אליו, זו האסטרטגיה. לרוב כשמדברים על תכנית אסטרטגית חושבים על מסמך פורמלי כתוב אבל הרבה פעמים תהיה לנו תכנית מנוסחת בראש או שיהיה לנו כיוון שבו אנו רוצים לפעול מבלי שניסחנו אותו לעצמנו במדויק. אסטרטגיה קיימת ברמות שונות ובתחומים שונים, בחיינו האישיים והמקצועיים, והרבה פעמים אנו בכלל לא שמים לכך לב.

יעד

מתי אין לנו אסטרטגיה? כשאין לנו יעד אליו אנו שואפים להגיע. הרי אם אין מקום אליו אנו רוצים להגיע, כיצד נדע לאן ללכת? זה נשמע פשוט – לדעת מה אנחנו רוצים. אבל הרבה פעמים אנחנו מעדיפים "לזרום", לא להחליט על שום דבר, להיות במצב של שרידות. זהו מצב אנטיאסטרטגי, שכל מהותו הוא להיות בכאן ועכשיו. יש זמנים וסיטואציות בחיים שגישה כזו יכולה להיות נכונה, אבל לרוב היא לא. לרוב, זהו סממן לתקיעות שנובעת מבלבול, פחד או ייאוש, והם אלה שמונעים מאיתנו לחשוב על היעדים שלנו.

אנחנו מפחדים להחליט על יעדים כשיש בהם סיכונים או וויתורים גדולים. לדוגמא, ההחלטה להיות יותר בבית עם הילדים אומרת שאולי אצטרך להתפטר, קריירה אקדמית אומרת שכנראה אצטרך לעשות דוקטורט בחו"ל. רואים את זה גם בעסקים. ישנן חברות שמתנהלות ללא אסטרטגיה או עם אסטרטגיה לא קוהרנטית משום שההנהלה הבכירה מתחמקת מהגדרת יעדים. אם זה משום שיש בהנהלה חילוקי דעות והם לא מצליחים להגיע להסכמה או משום שהם מפחדים מהמשמעויות. זוהי הבעיה הראשונה שנתקלים בה בתהליך תכנון אסטרטגי והיא למעשה מונעת ממנו להתחיל.

תכנית

יעד הוא תנאי הכרחי לקיומה של אסטרטגיה אך הוא לא מספיק, צריך גם לחשוב איך מגיעים אל היעד. אם אני יושבת במשרד ומפנטזת על חופשה מבלי לחשוב איך היא תוכל לצאת אל הפועל – לא תהיה לי אסטרטגיה. לעומת זאת, כשאני חוסכת לכך ימי חופש, חושבת מתי יהיה הזמן הכי טוב, מהם המקומות הרלוונטיים ופורשת את כל השיקולים (עומס בעבודה, מזג אוויר, עלויות) מכינה את הבוס ואת הסבא וסבתא והכי חשוב – סט טיעונים משכנע לבעלי – אז יש לי אסטרטגיה. הייתי יכולה לתכנן למשל לקנות כרטיסים ולהפתיע את בעלי – זו אסטרטגיה שניה (וגרועה). יכולות להיות המון אסטרטגיות ליציאה לחופשה, אבל כדי שתהיה לי אסטרטגיה, ולו הפשוטה ביותר, אני חייבת להפסיק לחלום בהקיץ ולהתחיל לחשוב איך זה הולך לקרות.

פעולה

אוקיי, אז החלטתי שהשנה אני יוצאת לחופשה וגם תכננתי בדיוק איך זה הולך לקרות. אפשר לומר שיש לי אסטרטגיה, אבל האם זה מספיק? כאן נכנסת לתמונה הצלע השלישית – פעולה. כשזה נוגע לכשלים בין אסטרטגיה ליישום אפשר לחלק בגדול לשני טיפוסים: אלו שחושבים ולא פועלים ואלו שפועלים בלי לחשוב.

הטיפוס הראשון אוהב לתכנן ויש לו הרבה רעיונות אבל הוא לא אוהב ליישם. זהו כשל מעניין שמצדיק דיון בפני עצמו משום שאנחנו גם לא רוצים להינעל על האסטרטגיה שבחרנו. מצד אחד אנחנו רוצים לשמור על גמישות ופתיחות להזדמנויות שצצות, ומצד שני אנחנו לא רוצים לפעול בפזיזות ובכיוונים שלא נבחנו לעומק. אולם, בדרך כלל לא מיישמים מסיבות שאינן מוצדקות. אם נמשיך עם הדוגמא של החופשה, זה יכול להיות בגלל שאני אפחד לדבר עם הבוס שלי או שאני אדחה את החופשה כל הזמן משום שיש לי עבודה חשובה שלא סובלת דיחוי (נשמע מוכר?) וזה גם יכול לקרות כי לא הצלחנו לרתום את ההנהלה והעובדים לתהליך. יש נטייה להשקיע הרבה זמן ומשאבים בתכנון אסטרטגי ובסוף לא ליישם וחבל, גם האסטרטגיה המבריקה ביותר לא שווה כלום כשהיא נשארת במגירה.

מנגד, הטיפוס השני לא אוהב לתכנן. הוא יודע מה הוא רוצה להשיג אבל הוא לא חושב יותר מדי ופשוט יורה לכל הכיוונים. דוגמא פשוטה היא לקחת את הצעת העבודה הראשונה שמציעים לך. היעד הוא אמנם מציאת עבודה ואכן ננקטת פעולה למימוש היעד, אבל אין פה שום אסטרטגיה. ייתכן שמדובר בהזדמנות טובה ובתנאים מעולים אך חסרה מחשבה כיצד העבודה הזו מקדמת את היעדים האישיים והמקצועיים? מהן האלטרנטיבות והאם היא טובה מהן? האם זה מכניס למסלול מקצועי שקשה לצאת ממנו? כשפועלים ללא אסטרטגיה זה נראה כלפי חוץ שעושים הרבה, אך למעשה נשארים במקום ומבזבזים הרבה זמן על כיוונים שלא מקדמים אותנו ולפעמים אף פוגעים בנו.

מה הקשר לרואי חשבון

אסטרטגיה נועדה להביא אותנו מנקודה א’ לנקודה ב’, לכן היא רלוונטית לכל אחד, מלבד לאלו שרוצים להישאר במקום. אין סיבה שרואה חשבון לא יחשוב מהם היעדים שלו וכיצד הוא הולך להגיע אליהם. מה שמפתיע הוא שמעטים הם רואי החשבון שעושים זאת. משום מה, נדמה כי רואי חשבון רבים בישראל נמצאים במצב של שרידות, של מרדף אחר לקוחות ושירותים נוספים שיביאו עוד הכנסה. אפשר להבין את זה, כולנו מרגישים קטנים וחסרי השפעה למול כוחות השוק. עם זאת, אנחנו רואים סביבנו שינויים כל הזמן. אנחנו לא יכולים לדעת איך הם קורים, במה בדיוק הם נוגעים ומתי אבל אנחנו כן יכולים לדעת, במידה גבוהה יחסית של וודאות, שללא רצון, שאיפה, חלומות, יעדים – שום דבר לא יכול להשתנות.

מצד שני, יש את הפנטזיונרים. רואי החשבון שיושבים במשרד שלהם שנים על גבי שנים וחולמים על היום שבו יפתחו משרד משלהם, שבו יפסיקו לעסוק בהנהלת חשבונות, שבו לא תהיה יותר ניירת על השולחן.. לרואי החשבון האלה יש יעדים אבל חסרה להם אסטרטגיה.

  • איך עוזבים משרה מלאה בביג 5 ומתחילים להיות עצמאים?

  • איך נפטרים מהניירת ומתאימים את השירותים לעידן הדיגיטלי?

  • איך נותנים ללקוחות תמונה באמת מלאה של מצב העסק שלהם, כזו שלוקחת בחשבון את כל ההיבטים, הפיננסיים והלאפיננסיים?

  • איך הופכים מרואי חשבון היסטוריונים, שנותנים דיווחים על מה שהיה שנה שעברה, לרואי חשבון צופי פני עתיד – שיודעים מה מצב הלקוח בכל זמן נתון ויודעים להצביע על הכיוון הנכון?

אלו הם אכן יעדים מאתגרים, אבל הם לא בלתי אפשריים. עם לא מעט מחשבה, מאמץ וסבלנות, אפשר לבנות לכל אחד מהיעדים האלו אסטרטגיה. תופתעו לשמוע שזה לא החלק הכי קשה. החלק הקשה הוא להבין שבעיות לא נעלמות ופתרונות לא נופלים מהשמיים. זה דורש עבודה. צריך נכונות להתמודד עם הפער בין איפה שאני נמצא היום לאיפה שאני רוצה להיות, כי את הפער הזה נצטרך לפרק ולבנות מחדש.

תתחילו בלשאול את עצמכם – מה השאיפות שלכם? היכן הייתם רוצים לראות את עצמכם בעוד כמה שנים? מה מפריע לכם להגיע לשם? אל תירתעו אם היעדים נראים לכם רחוקים והמכשולים בלתי עבירים. לפני שאתם מחליטים שזה אבוד, תעשו על זה מחקר קטן – תשאלו שאלות, תקראו באינטרנט, תדברו עם מכרים. אתם תראו שאתם לא היחידים ששואלים את השאלות הללו ושיש לא מעט רעיונות שמסתובבים לפתרונות מסוגים שונים. אתם מוזמנים לשוטט גם באתר שלנו, יש בו לא מעט תשובות לשאלות שמטרידות רו"ח וכמובן, ליצור איתנו קשר ולשמוע עוד על האסטרטגיה שלנו לרו"ח.